<h1>בה"ג הלכ' נחלות</h1>
<h2>דף יח:</h2>
(תוספתא פ"ב) העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה ממזר או נתין עד שלא נחקרה עדותן אמרו מבודים אנו הרי אילו נאמנין, משנחקרה עדותן אמרו מבודים אנו אין נאמנין, כללו של דבר עדים שהעידו לטמא ולטהר לרחק ולקרב לאסר ולהתיר לפטור ולחוב עד שלא נחקרה עדותן ואמרו מבודים אנו הרי אילו נאמנין, משנחקרה עדותן ואמרו מבודים אנו אין נאמנין.
<h2>דף עט.</h2>
[פסק] איתתא דאית לה זוזי ובעיא לאברוחינהו מגברא, ניכתוב לה מקמי דמקדש לה וליתן לה, והכי כתוב לה על מנת שאין לי רשות בהם ולא דין ולא דברים, ואי דחלא דילמא שמיט ואכיל להו מינה ולית ליה נכסי, תכתבינון למאן דניחא לה במתנה, והכין כתבא בשטרא הרי הן לך במתנה מן היום לכשאני רוצה, דאמור רבנן דכי האי גוונא קני עד ההוא יומא דבעיא להו מינה.
